והנה בזה יש הבדל בין צדיק גמור לשארי אדם כי לצדיקים גמורים בא אש של מעלה והוא רק להפריד נפש טבעי מגוף כי נפש טבעי יתדבק באש של מעלה כטבע רוחני לדבק באש כנודע וכמ"ש בדרוש אחר באריכות בזה בסגולת הדביקות אהבה ושנאה נקרא טימפטי ואנטיפטי אבל אינו מכלה כמ"ש ולכך הגוף יש לו קיום כמבואר בגמ' דשבת כי גופות של צדיקים קיימים עד סמוך לתחית המתים אי"ה אבל זולת צדיקים גמורים ביותר בא בתוך אש של גיהנם והוא המכלה לגוף עד שיכלה צורתו וקיום מצבו וישוב לעפר ועיין בשיר השירים רשפי' רשפי אש שלהבת יה ופירש"י שלהבת מגיהנם והוא כי אש דגיהנם נתכנה בפסוק שלהבת ששרשו הב כדדרשינן לעלוקה שתי בנות אומרת הב הב ולכך אש מגיהגם הוא שלהבת כי מבקשת הב הב:
יערות דבש חלק ב · פרק ז׳, ל״ה
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.