א"כ אותן שנולדו בט"ב ולא נשלמו כ' שנים ולא חל עליהם גזירת המקום וחיה יחיה וחס המקום על רבים מישראל ולכך עיבר לתמוז כדי שיהיה ביאת מרגלים מקודם ואם יהיה נגזר שימותו בן עשרים יהיו אותן שתמו שנותיהם בט"ב חיי' ורחמי ה' עליהם ולא קשה א"כ להיפוך אם אותן בני עשרים לא הגיעו בכלל א"כ לעומת זה אותן בני ס' בכלל כי עדיין לא נשלמו ששים להנולדים בט"ב זה ששים שנה משא"כ אלו באו יו"ד אב כבר נשלמו ולא יחול עליהם הגזירה זה לא קשה מידי דהא כבר כתבנו לעיל כי רבים הנולדים עשרים וי"ט שנים קודם גאולת מצרים מהנולדים ס' שנים קודם גאולה כדכתיב וכאשר יענו כו' וא"כ רבים היו בני ך' מבני ס' והקב"ה חס על כל נפש מישראל ולכך עיבר תמוז כדי להציל בני עשרים דנפישי מבני ס' וזהו מחמלת ה' על ישראל כדי להחיות איזה בחורי ישראל וזה ברור ונכון:
יערות דבש חלק ב · פרק ז׳, ט״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.