אבל הענין דע כי לחם מארץ הוא עץ הדעת דקי"ל חטה היה ויש בו קמח חלק טוב אם אין קמח אין תור' ומוץ ותבן חלק חמורים וסוסים חלק רע וגם קמח נתערב ויש בו חלק טוב וחלק רע ע"י חטא אד' ומזה בא אפי' לחם שאוכל אדם נתברר ע"י אכיל' ולעיסה וברכה וב"המ שחלק טוב נזכך ללב ועיקרי אדם לנפשו והוא הנותן חיות לאדם כי חלקו בחיים עץ החיים וחלק רע הוא קיא צואה בלי מקום הם מותרות ולית ביה חלק קדושה כלל אמנם המן בא לישראל קודם שיאכלו לחם הארץ ולזכזכ' והוא כי המן היה חלק חיצוני קצת מעץ הדעת אבל תוכו כולו מעץ חיים ועץ הדעת נחמד למראה אבל המן לא הי' נחמד למראה כלל ותוכו כולו חיים למוצאיהם ולכך זכו בו דור המדבר שזכו למעמד הנבחר ומ"ת ומראות אלהים וכן הי' חלקו של גד שהי' בח"ל ונראה כעץ הדעת חלק רע אבל בתוכו טמון עץ חיים כי שם נקבר ונטמן משה אשר הוא תכלית העץ חיים ולכך נאמר בגד כי שם חלקת מחוקק ספון וזהו עץ חיים והוא המבער הרע קש ותבן שהוא חלק רע וקיא צואה כי מול בית פעור ששם קיא צואה וחלק רעה מן המן ומשה היה עץ חיים ולכך נאמר על המן כזרע גד ולכך אכלו ישראל מן לתקן חטא עץ הדע' שהוא נחמד למראה אבל המן לית בו דבר וכמו שהעץ הדעת מתהפך לכמה גווני' מרע לטוב מטוב לרע כנודע בלהטי' מנחש למטה ממטה לנחש אף המן היה משתנה לכמה גוונים כנודע וכבר נודע כי מ"ש אשר ישא את אחותו חסד הוא כי מה שנשא קין אחותו הוא בשביל עולם חסד יבנה:
יערות דבש חלק ב · פרק ו׳, נ״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.