וכל דברי איוב כמ"ש הרמב"ן סובבי' הכל על גלגול ובאמת הענין איוב הוא הכל ענין משיח וישראל שהם בגלות איך ספו תמו כל מחמדיה בגולה הוה אחר הוה בעו"ה וכל דברי צער ביסורים שלו הם דברי ישראל בגולה וכל רעי' לא גלו על עונה כראוי ולא מצא מנחם כקינת ירמיה עד לבסוף שבא אליהו בן ברכאל שהוא כינוי לאליהו הנביא הוא ינחם וישיב לב אבות על בנים ובזה ימצא איוב מרגוע ואח"כ ידבר ה' מן הסער' כדכתיב וה' אלהים בשופר יתקע והלך בסערות תימן ולכך אמר איוב שלא בדעת ידבר כדכתיב ואבד' חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר ובעו"ה קשה זו יותר מחרבן בהמ"ק כדדרש במד' דכתי' ותרד פלאי' בחרבן בהמ"ק ואלו שם כתיב הנני יוסף ה' להפליא הפלא ופלא וכו' ורה"ק צווח ראה ה' כי הגדיל אויב ויש להבין מה ענין זה להך דקשה יותר מחרבן בהמ"ק ורוח הקודש צווח וכו':
יערות דבש חלק ב · פרק ו׳, ל״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.