וזהו מאמרם שאין לומר על קן צפור יגיעו רחמיך שאין זה מחמת רחמנות להאם אדרבה היא גזירה כהנ"ל רק לעורר רחמים על ישראל והנה אמרו בגמרא ומשנה דחולין היו גוזלות מפריחים שהם גדולים אין משלח האם והוא הטעם דכשהם גדולים שוב אין מכירים להאם ומורדים בה ולכך אין צערה כ"כ גדול להיותם בלתי בני חפץ ואמרינן בגמרא וישקוד עלינו רעה כי צדיק ה' צדקות עשה קב"ה שהקדים לגלות ישראל איזה שנים קודם זמן והטעם ג"כ כמ"ש כי כל זמן שהיו בישובם והוסיפו יום ביומו למעול מעל ולמרוד בה' וא"כ אז עדיין היו בגדר גוזלות קטנים והי' צער לכ"י עליהם כאב על הבנים רטושה וקול ברמה נשמע וכו' משא"כ אלו היו אז יושבים ומרדו בה' למאוד והיו מגיעים לגדר גוזלות מפריחים ולא היה השכינה כלל מצערת כצפור לילך מגג לגג:
יערות דבש חלק ב · פרק ו׳, ל׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.