יערות דבש חלק ב · פרק ה׳, ס״ה

ולכן אמר הפסוק נשקו בר במצות פי' שתכניסו עצמכ' לדברי מצו' אף שיש בידכ' להמלט ממנו חוב עליכם להיות מזוינים במצות ציצית ומזוזה וכדומה כנ"ל ואמר הטעם פן יאנף וכו' ותאבדו כי יבער כמעט אפו כי בעידן ריתחא הקב"ה מענש על ביטול מצות עשה כי חובה על אדם להכניס עצמו ולראות שיבא לכלל מצות והמרב' משובח ולא לבקש עילה להיות פטור והעושה זו מורה במצות ה' שהמה עליו לעול ולמשא ואינו מחבב אותם וכבר הארכנו בדרוש הקדום מרב המרי שיש בזה וע"ז בעו"ה אבדה ארץ ונשינו כל טובה והקב"ה רצה לזכות ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות כי בכל מצוה ומצוה יש בו די לשלימות נפשו ואיך ימאוס הוא במה שקב"ה רוצה לזכותו וליתן לו מתנה טובה ודרכים רבים בדרך החיים ודרך הקודש יקרא לו ואמת אמרו במדרש שאלו מ"ה מפני מה קנסת מיתה על אדה"ר אמר להן הקב"ה מצוה אח' צויתי לו ועבר עליו עכ"ל ולאין ספק שמ"ה ידעו כי עבר אדה"ר על מצות ה' רק שאלתם היה הלא ה' רחום וחנון איך לא נשא עון אדה"ר והקב"ה השיב אלו היה לו לשמור מצות רבות יש בו התנצלות בשגיא' ברב טורח שמירת כל המצות אבל ביש לו רק שמירת מצו' א' ולא שמרו אין לו התנצלות ולכך ראוי לעונש וכן הדבר אלו הי' הקב"ה מצוה אותנו מצות מעוטות לא הי' תירץ בעזיבת שמירתן אבל כאשר צונו במצות רבות ושמירת חוקים יש לנו אמתלא ותי' בהיותנו מתרשלים בשמירתם כי רבים הםוזהו כאשר רצה הקב"ה לזכות אותנו לבל יקטרג עלינו השטן בעזיבת שמירת המצות לכך הרבה לנו תורה ומצות כנ"ל ולכן ח"ו להמנע עצמו מקיום מצוה ומכל שכן אם חייב במצוה ומבטלו בפועל כאותן הלובשים בגדים שיש בהן הרוב פתוח ממול עורף והם ד' כנפים ואינם שמים בו ציצית שמבטלי' מצות ציצית בפועל כאשר דרשתי כמה פעמים מזה אוי מיום הדין כי מה יעשה ביום דין בקראנו מצות ציצית ומכסים עצמנו בתפלה בטלית של מצוה והשטן יצעק הם מבטלים ציצית ובעו"ה סניגור נעשה קטיגור ולכן הלא הוא דבר פשוט לתפור בתפיר' אחת ושתים שלא יהיה רוב פתוח ומה נאמר אם בדבר קל כזה נלך בקרי ובשאט נפש לעבור מצות ה' מכ"ש בדבר הכבד עלינו מנשוא מה נעשה ולכן ראו נא לבל תתנו מקום ח"ו לשטן לקטרג בו ואשרי החוסים בה' כי הוא רב חסד ואמת: