אבל בשנבין ג"כ ולמה לא קטרג השטן על איוב רק ויהי היום שהוא ר"ה כמבואר בזוהר ולמה לא בשאר ימים הלא תמיד משטין ומקטרג וזהו מעשהו כל הימים אבל באמת לא נמצא דבר פשע באיוב אבל הסכימו שהיה מישראל והיה יושב בארץ עוץ והוא בח"ל וא"כ הי' פטור מן המצות התלוי' בארץ מעשר תרומה וכדומ' והפקיע עצמו מידי מצות ואף כי מ"מ היה משמרו לאין ספק לרב צדקתו מ"מ היה אינו מצווה ועושה ואמרו בגמ' דמנחות אשר דרשתי בו כמה פעמים דלא מענש על עשה ד"מ אם אינו לובש בגד החייב בציצית ואין לו דירה החייב במזוזה וכדומה כי אם בעידן ריתחא וא"כ איוב שהיה פטור ממצות הנ"ל ולא הכניס עצמו לדור בארץ לקיים מצות הנ"ל היה א"א לו לענוש אותו רק בעידן ריתחא ולכך כל שנה מאן השטן לקטרג על איוב אבל אז שהיה עדן ריתחא כדכתיב ויבאו בני אלהים להתייצב בא השטן לקטרג ואמר משוט בארץ ומתהלך בה וסתם ארץ פי' א"י כמ"ש המפרשים ואמר שלא נמצא איוב דר בא"י ולכך אמר אברהם סבל גירות עד שאפילו מקום קבורה לא היה לו לאשתו כי היה בארץ ומ"מ לא עזב א"י ואיוב עזב א"י ומנע עצמו ממצות רבות ובאמת מצאו דבריו לחול וזהו מאמר ה' ותסיתני בו לבלעו חנם חנם פי' בכל מקום בלי מצות הרצון בשביל שנמנע מכמה מצות התלוים בא"י בשביל זה היה הסתה שבלעו והיה הכל במשפט וח"ו חנם רק חנם בלי מצו' שביטל כמה מצות עשה כנ"ל:
יערות דבש חלק ב · פרק ה׳, ס״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
