יערות דבש חלק ב · פרק ה׳, ל״ח

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

וזהו כוונת חז"ל בב"ב פ' המוכר ספינה אמר רבה אשתעי נחיתי ימא האי גלא דמטביע לספינתא מתחזי כי נורא חוורתא בראשו ומחינן ליה באלוותא דחקיק ביה אהיה אשר אהיה וכו' והיינו כי ספינה הוא אדם ונשמה בתוך הגוף כמו שדורש הזוהר במדרש נעלם על יונה שהוא נשמה בירכתי ספינה הוא הגוף השוטט במים עזים בעה"ז ויצה"ר הוא הגל המטביע ספינה במים עזים ומצולת ים רק ברצות להטביע בא בתחלה בדבר יראה וזהו בראשו נורא חוורתא היינו אש לבן שהוא לפתות אותו כלומר בדבר טוב יראה ומוסר שהוא אש לבן מצות ה' ברה מאירת עינים ונר מצוה ותורה אור וכך דרכו כנ"ל ובזה יוכל לו לאדם לפתות אותו להטביע שאולה אבל האדם החכם יבין את אלה יתן ללבו כי דברים כאלה המה היו בעוכרי' אשר גרמו חרבן ראשון ושני ושני גליות באו עי"כ כמש"ל:
נחלת הכלל · Józefów, 1866

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.