יערות דבש חלק ב · פרק ה׳, ל״ז

ויותר נראה כי כל תחבולות ירבעם היה מבלי לעלות לרגל כדי שלא ישוב העם אחר רחבעם וע"ז היה כל כוונתו וחשש שישבו רבים מחסידים המשתוקקים לקיים מצות עשה זו בח"ל ופטורים מראיה כמ"ש התוספת בריש פסחים גבי האי נכרי דסליק ע"ש ולכך חשב שישבו בח"ל וכבר אמרו כל הדר בח"ל כאלו עובד עכו"ם וזהו כוונתו אפי' לעבוד ע"ז ר"ל אפילו מצוה לישב בח"ל כדי שלא יצטרכו לילך ולעלות ברגל ג"כ ישמעו לו וע"ז הסכי' אחי' השלוני כדי לעשות שלום ולא יעלו ברגל וימרדו במלכם ירבעם אשר נמלך מפי הקב"ה ע"י וזהו היה ומה היה בעו"ה מרה באחריתו והוסיפו למעול מעל עד שגרם גלות ארץ בעו"ה וחרבן בהמ"ק כנודע וכן בבית שני אמר ענותנותו של ר"ז החריבה ביתינו והוא ג"כ שהסית יצה"ר לש"ש יאמרו מטיל מום בקדשים יהרג יאמרו מום בקדשים יקרב ועי"כ באנו לתכלית הגולה לבוז ומשיסה. ומזה יש ללמוד להנצל מן פתוי אף בא בעצה לש"ש לומר שיש בו כונה לשמים כי סופו מר ולענה: