יערות דבש חלק ב · פרק ה׳, י״ט

מצות ציצית היא מצוה קלה בפרוטה אינם משגיחי' לקנותן מיד מומחה רק קונים מיד מהדרים ואורחים המוכרי' בפרוטה א' ב' ג' ציצית ולא ידע ממי לקחם אי נעשה טויה לשמה כראוי כי הנשים הבאים בשכר' לעשות ציצית כאלה קלי דעת ובעבידתי' טרודים מבלי לומר בעשיה שעושין לשם מצות ציצית וא"כ כל הנושאן אינו יוצא י"ח כלל ומה יזיק לאדם אם יוסיף ליתן בעד כל ציצית ב' פרוטות יותר רק שידע שנעשתה כדינו וכהלכתה בכל פרטי הדברים וכמו כן בשארי מצית תקיעות שופר אינם מהדרי' אחרי שופר של איל שדעת הרמב"ם וכן התוספות שאפי' בדיעבד מעכב הוי שוטים אם יהיה רופאים לרפאות גופך ושניהם מהם יאמרו רפואה זו אינו מועיל כי אינו כ"כ טובה כמו שישנו רפואה זו במרחקים ורופאים אחרים אומרים שגם הרפואה השכיח אף שאינו כ"כ טובה כמו הרפואה ההוא במרחקים מ"מ יועיל וברור שתחוש לרופאים ההמה ותשלח שליח וציר מיוחד למרחוק להביא צרי ההיא שהוא רפואה מוחלט לכל דעת הרופאים וא"כ ברפואות הגוף שהוא רק רפואה שעה ואינו רפואה מוחלט בכל הסמים כי הכל תלוי ביד רופא כל בשר מה תעשה ברפואות הנפש ורפואות שבר כל עם ה' שהוא שופר אשר הוא ארוכה ומזור לכל תחלואי נפשות ישראל להפר שוטנים ורופאים מומחים כרמב"ם ותוספות אומרים שאינו יוצא רק בשופר של איל איך תסמוך על רופאים אחרים ואף הם מודים שהאיל משובח למצוה וכ"כ בתוקע אינו משגיח שיתקע שיוצא לכל הדעות ויאריך בתקיעה ותרועה כמו ט' וח"י כחות שהוא טרומיטין ואין כאן מקום להאריך בדיני שופר: