יערות דבש חלק ב · פרק ד׳, ה׳

ובזו יובן הא דאמרינן בר"ה במשנה דריב"ק ורבי יהושע אמרו עידי שקר הם האיך מעידים על אשה שילדה ולמחר כריסה בין שיניה ור"ג קבלו פעם באה בארוכה ופעם באה בקצר' ולכאורה ק' הא כתב הרמב"ם בהל' קידוש החודש ב"ד מחשבין ע"פ סוד עיבור ומהלך לבנה אם אפשר שיהי' לבנה נראה אז כי כבר עבר זמן ממולד או לא למה נ"מ אם ע"פ חשבונם א"א לראות עוד הלבנה חדשה והעדים מעידים שראו הם עידי שקר בבירור והוא מדברי הגמרא נולד קודם חצות וכו' נ"מ לאכחושי סהדא ע"ש וק' לפ"ז באותו ר"ה שנחלקו אבות העולם כיצד הי' החשבון אם כפי חשבון כבר הי' מולד הלבנה ועברו כ"ד שעה במכסי כפו שיעור הראיי' א"כ איך אמר ר"י עידי שקר הם הלא החשבון מברר במופת שאין בו טעות שאפשר לראותו ואם החשבון הי' אז שלא הגיע עדיין הלבנה חדשה בגדר הראיי' וא"כ איך קבלו ר"ג הא הם עידי שקר בבירור וחפשתי ומצאתי שהרז"ה ז"ל הרגיש בזה וכתב שאפשר שלאיזה סיבה לא הי' ר"ג וב"ד חושבים אז הילוך הלבנה וזהו דוחק חזקה על ב"ד שאינם מתרשלים ובפרט מצוה גדולה לחשוב כמבואר בש"ס אמנם לפמ"ש ניחא דודאי יש רשות ביד ב"ד לאיים על עדים ולומר ראינו אע"פ שלא ראו והטעם משום אתם אפילו מזידין רק זהו כשאין שקר נראה לעם אבל כשהשקר נראה לעם וא"כ אז ודאי ע"פ החשבון לא הי' אפשר ללבנה חדשה להראות רק לצורך מה העמידו עדים להעיד שראו אע"פ שלא ראו ואמר ר"י דלא יתכן זהכיון שראו הישנה שחרית א"כ א"א לראות החדשה ערבית והרי השקר ניכר לכל כי איך מעידי' על אשה וכו' וא"כ א"א לאיים כי הכל יכירו שעידי שקר הם אבל ר"ג אמר שאין מזה ראיי' שפעמים בא בארוכה וכו' וא"כ כיון דיש במציאות כך אין כאן שקר הניכר לכל וא"כ אף דבאמת שקר הוא יש לנו לקבלם כי אתם אפי' מזידין וכו' ולכך מאיימין וא"ש ולק"מ: