אך זה תלי' במחלוקת הרא"ש ופוסקים אי אמרינן באיסור שנתבטל ונתוסף עליו חוזר וניעור דאם אמרינן חוזר וניעור א"כ בהמה כחושה שע"י פיטום איסור השמינה עד שתוספת מרובה על עיקר אף שקמא קמא בטל מ"מ סופו חוזר וניעור ואין כאן ביטול שתוס' מפיטם איסור מרובה מעיקר המבטל והנה אמרינן במשנה דשקלים ת"ק ס"ל כהנים אין חייבים בשקלי' אמר ריב"ז כהנים דורשים מקרא זה וכל מנחת כהן כליל תהיה אם עומר ושתי לחם ולחם הפנים קרב משלנו איך נאכל והקשה המשנה למלך הא שקלי כהנים בטילים בשל ישראל ומתרצים דאטו לא עסקינן דלפעמים ישקלו כהני' בראשון שקליהם ואח"כ ישקלו ישראלים וא"כ כל שקל שבא ללשכה למקום ששקלי כהנים מונחים מקדם קמא קמא בטיל והרי הכלכשל כהנים ושפיר קשה איך יהיה מנחת עומר וכו' נאכל אך אם אמרינן חוזר וניעור עדיין לא קשה מידי דסוף שיהיה שקלי ישראל מרובים וחוזרים וניעורים מבטלים לשל כהנים וא"ש דהוא החליט טעם ארי' אסור משום דנתפט' באיסור כנ"ל וקשה הא ראשון ראשון בטיל וצ"ל חוזר וניעור רק קשה מנ"ל הך סברא ולזה מביא ראיה אהרן אוכל כל קרבנות דייקא אפי' עומר ושתי לחם ויצא ממנו מאכל דכתיב זה קרבן אהרן וכו' כליל תהיה וקשה הא קיימ"ל להלכה וכמ"ש הרמב"ם דכהנים חייבים בשקלים ואיך מנחתם נאכלת ול"ל דבטלים ברוב הא לפעמים הכהנים שוקלים בראשון וצ"ל חוזר וניעור א"כ שפיר הארי' אסור דאף קמא קמא בטל מ"מ חוזר וניעור וא"ש ודו"ק:
יערות דבש חלק ב · פרק ד׳, מ׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.