אך זהו אם נטמא במגע יד וכדומה אבל אם הם טהורי' באמת עד הגיע לפיו ופיו טמאו א"כ זה אינו במציאות ואפשרות שיטמאו פה אותו כי אם שהוא טמא דאל"כ מאין יגיע להם טומא' כשהן בפיו ולפ"ז ליכא כאן סרך דיאכלם כן בימי טהרתו דכיון דנזהר לבל יטמאו עד הגיע לפיו א"כ כשיעשה כן בימי טהרתו הרי אכלן בטהרה דפיו א"א לאשכוחי להו טומאה רק כשהוא טמא אבל בימי טהרתו א"א א"כ שפיר יכול לעשות כן בימי טומאתו דלא שייך על טומאת פיו סרך לימי טהרה ודברי מג"א נכונים וברורי' להוגה בם:
יערות דבש חלק ב · פרק ד׳, כ״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.