יערות דבש חלק ב · פרק ג׳, ד׳

ועי"ל דודאי אפשר כאשר מדת הדין מתוחה אין לעורר החטא ולהזכיר עונות כמאמר אשה צרפית כי באת עלי לפקוד עוני וכבר אמרו חז"ל אל יפתח אדם פה לשטן כי ישעיה בתוכחתו לישראל אמר שישראל אוחזים בידיהם מעשה סדום ותיכף השטן קטרג עד שנקראו מאת ה' קציני סדום וכהנה רבות דברים המורים לכאורה בעידן ריתחא אין לעורר החטא והנח לישראל מוטב שיהיו שוגגים וכו' גלל כן בשנה זו אשר בעו"ה עידן רתחא ממש ומדת הדין מתוחה כי נעדרו כמה חכמי הדור וצדיקים כשירי ישראל וגלו ישראל וישראל היושבים בפיה"ם ומעהר"ן עליהם עבר כעס הרעב למאוד כי מטר לא נתך ארצה כלל וה הפגיע בם גלות ורעב השוד והחרב עד אשר ילכו האבות ויניחו הבנים כי נכמרו רחמים עליהם וקצרו ידם מלהושיע ויאמרו לאנראה באבוד הבנים שומו שמים על זאת ותרדנה עיני דמעה מאין הפוגות ואף פה בעונותינו הרבים נלקחו שני פרנסי דור צדיקים וישרים ת"ח אשר מעלתם נשגבה ה"ה המה המופלא מוה' אייזיק כהן ז"ל ואחרון הכביד הזקן ונשוא פנים היה מורה צדק לעדתו ימים רבים ומי יספר עוצם שבחו זקן ויושב בתענית כל ימיו ונדד שנתו מעיניו ולמד יום ולילה והיה שפל ברך למאוד ובין לילה היו ובין לילה אבדו פתאום ספו תמו ואין זה במקרה כ"א בעונש מוחלט ומאת ה' היתה זאת וא"כ חובה עלינו לפשפש במעשינו לראות על מה עשה ה' ככה לנו ולעמו אשר בחר ולכך תיכף מתחלה אמרתי מבלי להוכיח כמאמר דוד אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני דהיינו להזכיר החטא ולומר כך וכך תחטאו ואל בניי כי לא טוב הדרך וכהנה דברי מוסר כי אשמרה לפי מחסום בעוד רשע לנגדי והיינו כ"ז דשטנא נצח ויש לו מקום לקטרג והוא עידן ריתחא בעו"ה וכך עלה במחשבה לפני אחר פטירת הפרנס המופל' ר"א ז"ל אפשר עת לחשות ולכך עברו עדן ואיזה ירחי' שלא דרשתי מוסר וגם עלי הדבר סובב כי גם רשע לנגדי היותי בלתי בקו הבריאה והשטן על ימיני לשטני: