ונסיים במה שאמרו כל האומר דבר בשם אמרו מביא גאולה לעולם שנא' ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי והקושיא מבוארת התם שאמרה כי מרדכי הצילו מנפשו פשיטא שהוא דבר גדול אבל יש להבין מה זה שאחשורוש צוה לכתוב בספר ולא לשלם תיכף לגומליו טובה והלהן יעגנו ויוחילו מתי יהי' התור לשלם אמנם נראה כי בלאו הכי הקשה במדרש למה גילה מרדכי עצת בגתן ותרש מה איכפת ליה להציל ממות איש אשר ביטל בנין בית המקדש ועיין במנות הלוי ונראה כי ידוע במדרש וכן בתרגום כי אמרו להרוג לאחשורוש ואסתר א"כ אמר לאסתר בשביל הצל' נפשה אך לא רצה בזה לקבל גמול מאחשורוש ולכך לא אמר למלך וצוה לאסתר שלא תגיד למלך בשמו כדי שלא יקבל שכר על כך ואסתר עברה פיו כי לא חפצה לעבור מבלי להגיד בלתי שם אומרו ואמרה למלך בשם מרדכי וכי צוה עליה אשר לא תגיד ולכך לא היה יכול המלך לגמול תיכף גמול טוב כי היה המורגש שאסתר אמרה למלך בשמו ולכך כתיב וימצא מה וימצא אלא באמת לא עלה ברוח מרדכי שיהיה כתוב כי הוא גילה סוד בגתן ותרש ולכך לבסוף נמצא וזהו האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם מוכח מאסתר כנ"ל והבן:
יערות דבש חלק ב · פרק ב׳, ע״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.