אך יש עוד פי' בזה בחייב אינש לבסומי בפורים וכו' מה שאמרתי כבר וצריך כעת להאי ענין ונתחדש ביה דבר והוא בהא דאמרינן במדרש המן פתח באף ונלקה באף והיינו כי ידוע מ"ש בגמ' כי הקב"ה אמר למשה ארך אפים שאלו משה למי א"ל לרשעים ולצדיקים א"ל רשעים יאבדו א"ל הקב"ה חייך דתצטרך ליה במרגלים ביקש משה ועתה יגדל נא כח ה' כאשר דברת עכ"ל. ויש להבין למה לא נצרך משה לזה עד מרגלים הלא גם בעגל נצטרך לזה שאל יחרה אפו ברשעים וגם יש להבין למה ביקש משה שאל יאריך אף לרשעים הלא מגדר הטוב להטיב לזולתו והלא זו כל מגמתו בעד פושעים יפגיע ובכל עונותם הרבה להתפלל ושם נפשו בכפו כהנ"ל מחני נא ובמותו אמר הקב"ה מי יקום לי עם מרעים וכו' ואיך אמר שאל יאריך אף:
יערות דבש חלק ב · פרק ב׳, ס״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.