יערות דבש חלק ב · פרק ב׳, ו׳

והנה אמרו במדרש אתה החילות להראות את עבדך וכו' אתה באת אלי בתחילה בסנה אעברה נא וכו' ואמר לו הקב"ה כבר נשבעתי ולהבין מה ביקש בזה באמרו שבא אליו בתחילה בסנה והוא כך דידוע במדרש שאמר משה אתה אמרת המתחיל במצוה אומרים לו גמור ואני שהתחלתי במצוה להוציאם ממצרים אין מהדין שאגמרו להביאם להארץ. אך זהו תליא אם תכלית יציאת מצרים היה בשביל כניסת לארץ יפה טען אבל אם יציאת מצרים היו עיקרו להוציאם מעבדו' לחירות ולקבל התור' במדבר א"כ זהו כבר נגמר ונעשה ע"י משה ואיך שייכות עוד לי"מ הכנסת לארץ ואין טענה בזה למשה ובזהר הקשה איך דיבר ה' עם יחזקאל בח"ל ותי' דהיה על נהר כבר דהוא מים והוי כמו א"י או דכבר דיבר עמו בא"י א"כ יכול לדבר עמו אח"כ בח"ל ובכוזרי תי' הואיל ונבואתו לצורך א"י אף בח"ל יתכן וידוע במדרש דדיבר עמו בסנה מה סנה גדל בלי מים בארץ ציה כך היו ישראל אז בלי תורה ומע"ט ולפ"ז דסנה בלי מים כך היה טענת משה אתה באת אלי בתחילה ולא דברת עמי מקודם בא"י כי היה תחילת נבואתי וגם בסנה מקום שאין בו מים א"כ לא שייך כל הנך ב' תירוצים הנ"ל וצ"ל תי' הכוזרי דהיה לצורך א"י אף דהיה שם הנבואה רק על יציאת מצרים עכצ"ל דצורך יציאה היה בשביל הכנסת לא"י וא"כ חזר טענתו דהתחיל במצוה ועליו לגמור וא"ש: