יערות דבש חלק ב · פרק ב׳, נ״ח

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

אמנם בימי מרדכי ואסתר הם העמידו הדת על תלה כי ראו ישראל הנס הזה והשתלשלות הנסים מושתי והמן ואילך והם הקישו דלתי מעלה עד שהביאו רוח טהרה בקרב לבבות אנושי שנתקע אמונה שלימה מוחלט בקרב לבבות ישראל שהם האמינו בתכלית אמונה שה' משגיח בפרטיות ואין דבר נעדר מידיעתו בוחן משגיח עושה הכל ולא יתואר שום דבר בעשי' זולתו ולכן לא יאתה העבודה והתפלה כי אם בלתי לה' לבדו וזהו שהדר קבלהו בימי אחשורוש לקיים התורה בלב שלם ולא אחד בפה ואחד בלב וזהו הי' אז צורך ג"כ למפלת המן כאשר אמרתי כבר כמה פעמים כי המן בא בזכותו של עשו שהיו צד בפיו ולבו בל עמו וכל זמן שגם ישראל מקבלים התורה רק בפה ולא בלב א"כ זכותו של עשו במקומו ולכך כאשר אמרו היש ה' בקרבנו אם יודע מה מהרהרים בא עמלק וזכות עשו בידו ולכך לא הי' יהושע יכול לעקרו לגמרי רק ויחלש יהושע עמלק אמנם בימי מרדכי שקבלוהו התורה מלב תמים וכל לבבות דורש ה' א"כ בטל טענת עמלק בזכות עשו היותו רק צד בפיו ולבו מלא תוך ומרמה ולכך יכלו להם והחרימו אותו ועמו ומאז אשר קבלו האמונה אמיתית זה האיר להם הלילה וליהודים היתה אורה כתי' כי סר חשכ' השכל ואופל הטעו' מהם ויאירו עיניה' ולכך מאז חדלו הניסי' בפרהסי' לפי שאין צורך בהם ובפרט להעלותן על הספר כי בלא"ה הם שלימי' לה' ומה צורך לניסי' היו בלא"ה הם מאמיני' בני מאמיני' ובזכות אמונה שכרם יותר מרובה משיהי' ע"ז ניסי' ונפלאות שאין כ"כ שכר כמו למאמין בפשוט בלתי ראי' ניסי' ולכך שפיר מדמה הגמ' לסוף הליל' כן סוף כל הניסי' כי זהו הי' יום אמיתי שסר ספק והחושך הזה מקרב לבב ישראל והוא היצה"ר של ע"ז שנתבטל בימי עזרא וזהו החלו בימי אחשורוש ומאז פסק ונתבטל ולכך ראוי היה יהושע לבטלו כמאמר הגמ' דהתורה כעס עליו שלא בטלו וחסרו ה' משמו ולכך נאמר שים באזני יהושע כי מחה אמחה וכו' וכמש"ל בשם מדרש כי הי' הכוונה לעקור זרעו של עמלק זהו היה אלו בטל אז ליצה"ר דע"ז וקבלו התורה כמו בימי אחשורוש ולכך כחשר החליש יהושע את עמלק הי' מלחמה כביד' לרוע לבב מקצת ישראל כמ"ש לולי זכות משה שהרים ידו והיה זכות משה מגין נגד עמלק עד זמן מרדכי כמ"ש שהוא אילת השחר סוף הלילה ותחילת ביאת השמש על ארץ וזהו ויהי ידיו אמונה עד בא השמש היינו זריחת שמש כמ"ש בריש ברכות דגם זה יש לפרש בבא השמש ע"ש והוא רמז עד מרדכי היה זכותו של משה מגין ואז נתבטל כחם וזהו קיימו מה שקבלו כבר רק מנא ידעו דלמא לבבם עדיין בלתי שלם ואי שאמרו קיימו גם בהר סיני אמרו נעשה ונשמע והכתוב מעיד ויפתוהו בפיהם כו' ולזה אמר קיימו למעלה מה שקבלו למטה הקב"ה הסכי' שקבלת התורה זו היא אמת ובלב שלם ידברו וא"כ זה וזה קיימו מה שקבלו כבר וקיימו למעלה מה שקבלו למטה הכל אחד ומוכח דברה"ק נאמרה דהסכים הקב"ה לקבלתן ושלבב' שלם עם ה' אלהיהם וא"ש ונכון:
נחלת הכלל · Józefów, 1866

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.