יערות דבש חלק ב · פרק ב׳, נ״ו

ומה מאוד רב מצות שבת עד שושתי המלכה הרגיש' בו וידע' שאם יהיו ישראלים משמרים שבת שיהיה יום פקידה לכך הכריחה לבנות ישראל לעשות מלאכתן ביום השבת ואף אסתר המלכה הי' לה שבע נערות אמרו חז"ל שמנה בה' שבעה ימי שבוע ותמהו כל המפרשים אסתר הנביאה לא היתה יודעת איזה יום שבת עד שהצריכה לסימן הנערות ועיין מנות הלוי אבל הוא הטעם כיאסתר היה מסתרת עמה ומולדתה לבל ידעו שהיא יהודית ואמרו חז"ל בטלה בנשים מביא לידי זימה וא"כ בלי ספק שכל ימי המעש' הי' אסתר עוסקת במלאכה כאשה חכמת לבב ובשבת שמר' שבת ח"ו מחללו במלאכה וא"כ היו הנערות מרגישים שהיא שומרת שבת וידעו כי היא מבנות ישראל ולכך הערימה וחלקה הנערות כל א' ליום מיוחד בימי שבוע וא"כ הנערות המשרתים בחול הם לא היו אצלה בשבת וחשבו כמו שעוסקת כל ימי שבוע במלאכה כ"כ עוסקת בשבת ולהיפוך הנערה המשרתת בשבת ורואה שהיא אינה עוסקת במלאכה אף היא תחשוב שגם בימי חול אינה עוסקת וא"כ הי' זה שהיא יהודית נעלם מכל הנערות המשרתת את המלכה והנה משה רבינו ע"ה ראה מחשבת המן כמ"ש זקיני הגאון איש אלהים במ"ע באריכות והוא הגין בעד ישראל לבל יוכלו העמלקי' רשעים להרים קרן בישראל עד בא מרדכי הצדיק והענין כי אמרו מגלת אסתר ברה"ק נאמרה שנאמר קימו וקבלו קיימו למעלה מה שקבלו למטה והקשו הא אמרינן בשבת קיימו מה שקבלו כבר כי אמרי' מודעה רבה לאורייתא אבל בימי אחשורוש הדר קבלוהו: