אבל הענין כך כי אמרו כי שבעה שרי פרס ומדי היו מחולקים לשבעה ימי השבוע ובכל יום הי' אחד דן וביום השביעי הי' יומו של ממוכן רק הואיל והי' דבר גדול דבר בין המלך ומלכה נתקבצו כולם יחד לדין וכבר אמרנו כי יום שבת מושל בו שבתאי וכל הדברים בו לא יצליחו והכל הריסה ושממה וחרבן ואבדן וא"כ מה שממוכן פועל בשבת הכל לא יצליח וכל עסקו ודינו היה לרוע ולכך אמרו מוכן לפורענות כי הי' מוכן שדינו יהי' לפורענות הואיל והי' בשבת אך לפי פי' זה מוכיח שבשאר דינים היה תמיד דן יחידי א"כ מתחיל מהגדול ושפיר מוכח דהדיוט קופץ בראש וא"ש ולכך כשעלה המן יותר לגדולה ולא היה ממונה לדון בשבת לא נקרא שוב ממוכן ודבר זה אמת:
יערות דבש חלק ב · פרק ב׳, נ״ה
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
