יערות דבש חלק ב · פרק ב׳, נ״א

והנה במדרש איתא על ויאמר ממוכן לא שדיבר תחילה רק הואיל ודעתו שאמר עלתה במוסכם ולא כן דעתם ולכך לא נכתב בתורה רק דבריו ולא דבריהם שלא הי' בהם מועיל רק אם אמרינן דזהו המן וקיימ"ל מגלגלי' זכות ע"י זכאי וקשה הא ע"י הך אגרת נתגולל טובה לישראל כהנ"ל וא"כ איך נתגולל ע"י המן חייבא אבל זהו קושיא אם אמרינן דדעת אחרים לא היה כך רק הוא אמר כך וא"כ שפיר קשה אבל אי אמרינן באמת כך הי' דעת כולם לומר רק הוא קפץ בראש לומר ראש דעה לכולם וא"כ אף זולתו היה דיעה זו במוסכם א"כ לא נתגולל זכות כלל על ידו כי זולתו היה ג"כ זה בהסכמה וא"ש דבל"ז לא הי' יכול לומר הדיוט קופץ וכו' די"ל כנ"ל דדעתו הי' במוסכם אבל באמת אמר לבסוף אבל עכשיו אמר דהוא המן ואיך נתגולל ע"י דבר טוב ועכצ"ל דהי' קופץ בראש כדרך הדיוט ובאמת דעתם הי' לומר ג"כ זה לולי שקדם הוא להם וא"ש: