ולכך אמרתי כוונה אחרת במדרש כי בפרשת ויהי בשלח נאמר במדרש רבה ויהי בשלח מי צויח ווי פרעה צווח ווי משל למלך שהי' לו בן במד"ה והי' שולח לאכסני' אגרת שלח את בני וחזר וכתב לו אגרת עד שבא המלך בעצמו ונטל בנו התחיל בעל אכסני' לצעוק ווי עד עכשיו שדר לי המלך אגרת מכאן והלאה אין לי עוד אגרת מהמלך כך פרעה עד עכשיו בא משה ואמר כה אמר ה' שלח וחזר ובא וכו' עד עשר פעמים ועכשיו מי ישדר לי אגרת ע"ש הרי דמדמה הך דהתרו והכהו לפרעה לאגרת וידוע במדרש כי כל מכה הי' משמשת שלשה שבועות ושבוע אחת הי' להם רווחה וא"כ בעשר מכות הרי שבעים יום הרווחה וזהו ע' יום שבין אגרת לאגרת וזהו הי' למצרים שכר חלף ע' ימים שבכו על יעקב כי לולי כן לא הי' להם רווחה כלל והיו מכות באים רצופים מבלי פנות וא"ש אבל גם דברי מפרשים אמת כי זכות יעקב עומד לישראל בימי המן ובני יעקב לא כליתם ויעקב מת בפסח כמבואר בגמ' ואז הי' גזירת המן וע' ימים שהי' אבלו לא הי' זכותו מגין כ"כ כמש"ל גבי משה ולכך לא הי' יכולת בידם לבטל גזרת המן מכל וכל עד שיעברו ימי אבלו ואז נשלחו ספרים והן ע' ימים שבין אגרת לאגרת וא"ש:
יערות דבש חלק ב · פרק ב׳, מ״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
