ובזה יובנו גם כן דברי מדרש רבה ימים רבים שמונים ומאת וכי ימים רבים היה אלא על שהיה של צער קרוי ימים רבים והקשה היפ"ע פשיטא דהי' ימים רבים ק"פ ימים רבים וגבי זבה דכתיב ימים רבים קשה דלא הי' רק ב' או ג' ימים אבל זהו שהי' ק"פ ימים פשיטא דהי' ימים רבים ונראה דכך הפי' דסעודתו התחיל בניסן ואלו כל ששה חדשים מניסן עד תשרי שלימים הי' נשלמים בתחלת תשרי אבל לפי קביעות וסדר המולדות שלשה חסירי' ושלשה מלאים ק"כ א"כ נשלמו בג' תשרי הוסיף עליהם ז' ימי משתה שאח"כ נשלם יום השביעי כטוב לבו ביין ביה"כ ואז היה ישראל מתענים ולכך לב המלך טוב ביין ולב ישראל לא טוב כי התענו ולכך לא ידע במה יפתם כי אלו הי' אוכלים ושותים הי' נפתים בזנות כמ"ש במדרש אבל ביום הצום הקדוש שפירשו מזה חשב מחשבות להביא ושתי ערומה ואלו היה ושתי באה ערומהעדיין היה אומרים השרים אנשי זימה אולי נשים אחרים גם כן יפות ערומה והיה נשים אחרים גם כן באים כמבואר במדרש ומזה היה ח"ו לבבם נפתה לתור אחר עיניהם ולזנות ביום הקדוש וזהו היה פרי מגמתו וה' ברב חסדו וטובו לבית ישראל הפר עצתם ולכך נקרא פורים וזהו יום כפורים כי זהו הנס פורים היה עיקר הנס שעשה לנו הקב"ה ביום הכפורים שלא נטמאו ישראל בזנות כי עצתו היה כעצת בלעם בעצת שיטים:
יערות דבש חלק ב · פרק ב׳, כ״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.