יערות דבש חלק ב · פרק ב׳, כ״ח

לכן אל יאמר איש הן אני עץ יבש ולבו חלל בקרבו ולית בו חשש בנותיהם וא"כ מותר לשתות כמו שיצה"ר מלמד לאדם היתרי' גרועים כאלה ח"ו צא ולמד מאנשים סריסים כאלה קדושים טהורים איך פרשו עצמם מזה כמ"ש ומכ"ש נחנו והלא כל גזירת המן היה הכל משתיית יין נסכיהם כמבואר בכל דוכתי וכמה קלקולים עשה היין ובפרט יין במגע נכרי תיכף מעורר מגע נחש בעץ הדעת ועץ הדעת חטה וגפן הי' ולכך אסרו פתם ויינם וכבר אמרתי בפי' המדרש ויהי ביום השביעי כטוב לב המלך ביין המלך היה טוב אבל לישראל היושבים שם לא טוב לבם ביין ויש להבין למה אז לא טוב ולמה הלכו אלא הענין כך כי נודע מ"ש בס' מנות הלוי כי ק"פ ימים התחילו בימי קיץ מניסן ואילך והטעם שכתבתי כי אחשורוש עשה סעודה כי לפי חשבונו נמלא כבר ע' שנים לחרבן רק אף דלמלכי א"ה מונין מתשרי לחרבן ובנין הבית מונים מניסן ולכך עד שהגיע ניסן בשנה שלישי' למלכו עדיין לא נשלם החשבון למניינו ולכך לא התחיל הסעודה עד ניסן ומשם ואילך: