ולכן בניי ואחיי הזהרו מסתם יין ואל יהיה עון זה קל בעיניכ' כלומר סתם יין כי כל השותה סתם יין אין יוצא מעולם עד שיבעול ארמית כי ארסו ארס נחש וכל העולם כולו דומה למישור בפניו וטוב לאדם שישמור עצמו ויסבול צמא ביותר עד דכדוכי של נפש משישתה ח"ו סתם יין וכמה פעמים הזהרתי כאשר הארכתי בדרוש הקדום שלא לשתות יין אפי' חתום בחותם ישראל כי בעו"ה המומרי' יש להם חותם ישראל וכמה ישראל שאבדו חותמם ומצאו נכרים ולא ישתו רק כשישראל החותם יין כותב אני פלוני חתמתי יין ביום פלוני וכן יהי' תמיד וזה קל לעשות והעובר על זה הוא שותה סתם יין גמור בבירור ואין לך מעביר צלם אלהים מהשות' יין נכרים ולכך נאמר גבי דחמ"ו ששמו על לבם מבלי להתגאל בפת בג המלך ויין משתיהם נאמר ויהי מראיהם טוב כי לא סר צלם מעליהם כלל והיה צל אלהים על ראשם:
יערות דבש חלק ב · פרק ב׳, כ״ה
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.