ואמרינן בגמרא דאסור להזכיר שם עכו"ם חוץ שם ע"ז הכתוב בתורה יש להזכירו והטעם מבואר בזהר כי יש להם צד קדושה והם מסטרא דטוב ורע ועץ הדעת אשר מתהפך מרע לטוב ומטוב לרע והוא להט חרב המתהפכת משא"כ שאר שמות עכו"ם הם כולם רע אבות הטומאה ולכך מטמאים הפה והלשון:
יערות דבש חלק ב · פרק ב׳, כ״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.