ולכאורה נראה ליישב דאמרינן בגמרא דבכורות הלוקח ציר מע"ה משיקו במים וטהור ממ"נ אי מיא רובא הא עביד לי' השקה ואי ציר רובא הא בטיל הנך מיא ואמר ר"ז ה"מ לטבול בהן פתו אבל לקדירה מצא מין את מינו וניעור ופריך אביי אלמא אמרינן כמאן דאיתא דמי הא דתנן נבילה בשחוטה שא"א לשחוט' שתעשה נבילה נהי דבמגע לא מטמא במשא ליטמא ומשני הא תני עלה אמר ריב"ח טהור מלטמא במגע אבל מטמא במשא מיתיבי המבכרת ששפעה חררת דם פטורה מן הבכורה ואינו מטמא לא במגע ולא במשא משום דביטול ברוב נגע בו ואמאי נהי דבמגע לא מטמא במשא ליטמא קשי' ע"ש:
יערות דבש חלק ב · פרק י״ט, ס״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.