וא"כ יש ליישב תחלת דברי הגמרא דהוא ישאל אברי נחיר' שהכניסו ישראל לארץ וכו' ודייק הגמ' מלת שהכניסו לארץ מה טיבו של זו הא לא נאסרו בב"נ רק לאחר שכבשו וכו' כדכתיב כי ירחיב וכו' וכמ"ש הרמב"ן הנ"ל ועכצ"ל דתיכף חל איסור נחיר' רק דכתיב כי ירחיב ה' משום דקודם לזה הותרה להם אפי' בשר נבילה כנ"ל וא"כ עכצ"ל השתא שלל דעכו"ם אשתרי שלל דידהו לכ"ש וכן אפי' בשעת שובע ג"כ דלא כרמב"ם דאל"כ עדיין לא לכתוב כי ירחיב דהא יש במציאות לאסור ב"נ מבהמות של ישראל דלא אשתרי או כשיש להם לחם לשובע דלא אשתרי שלל עכו"ם כסברת הרמב"ם ועכצ"ל דליתא דהכל מותר קשה לפ"ז למה שאל בב"נ דלא נוהג כלל כקושי' הרא"ש ישאל בחלוצי צבא שהתירו אברי נבילות משלל דעכו"ם כהנ"ל דהא מוכח דהו' מותר גמור מבלי הבדל כמו אברי נחירה במדבר וקושי' הגמ' שפיר השתא שלל דעכו"ם דכן מוכח לשיטתך מהך דכי ירחיב:
יערות דבש חלק ב · פרק י״ט, ל״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.