אמרינן בגמרא ריש חולין לעולם שוחטין מאי לעולם שוחטין אמר רבה ר"י הוא דאתמר כי ירחיב ה' את גבולך לא בא הכתוב אלא להתיר להם בשר תאוה דבשר היה במדבר נאסר להם יכול עכשיו שגלו יחזרו לאיסורו הראשון קמ"ל לעולם שוחטין ופריך הגמרא ומה כשבאו לארץ דמרחקי למשכן הותר להם כו' עכשיו דמרחקי טפי לכ"ש אמר ר"י ר"ע היא דאמר כי ירחק ממך לא בא הכתוב אלא לאסור להם בשר נחירה דבמדבר הותר להם נחירה כשבאו לארץ נאסר ויכול עכשיו יחזרו להתירו הראשון קמ"ל לעולם שוחטין במאי קמפלגי לר"ע בשר תאוה לא אשתרי לר"י בשר נחירה לא אשתרי. עיין בתוספות דהקשה דלמא לא פליגי ותרווייהו אמת ע"ש. והרמב"ם בהל' שחיטה פסק במדבר היו יכולים ישראל לנחור כדרך העכו"ם ולאכול אבל אם היו שוחטין לא היו רשאים לאכול אלא כבשר שלמים כדכתיב ואיש אשר ישחט ואל פתח אוהל מועד לא הביאו ונכרתו כו'. כשבאו לארץ הותר להם בשר תאוה ונאסר להם בשר נחירה וקשה בגמרא אמרינן דר"ע ור"י פליגי והוא קיבץ שני דעות יחד באיסור ב"ת והיתר ב"נ וזהו נגד הגמ' דמשמע שם דלא נשא התורה לשבת אותם יחדיו:
יערות דבש חלק ב · פרק י״ט, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.