ולפ"ז הדין כר"י בבכור דחילק בין ת"ח לע"ה וא"כ ממ"נ שלא כדין עשה ר"ג שצערי' לר"י בחדא מהני אמנם עדיין י"ל הא דלא ניחא ליה לעשות יה"כ ב' ימים לא משום מלאכה ומשום לא תתגודדו אלא משום דהוי בל תוסיף ובר"ה פרק ראוהו ב"ד איתא שם אי שלא בזמנו קעבר על בל תוסיף או לאו ואמרי' התם דס"ל לר"י דשלא בזמנו קעבר על בל תוסיף וע"ש בתוס' וכן הוא לדידן בהישן בסוכ' בשמיני דהיינו ספק שביעי ספק שמיני לא יתכן ע"ש א"כ גם ר"ג היה ס"ל הכי ולכך מיחו:
יערות דבש חלק ב · פרק י״ח, ל״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.