ונראה כך דודאי עמידה זו היה כדכתיב ואברהם עודנו עומד לפני ה' וכתיב ויבא אברהם סדומה בערב ולמעלה מיניה כתיב ואברהם הולך עמם לשלחם וכמ"ד זו כניסה זו ביאה. ובזה יובנו דברי הש"ס דברכות וש"ס דפסחים דהנה הרמב"ם בהל' תפלה פסק דמדאורייתא חייב אדם להתפלל בכל יום והיינו פעם א' בכל כ"ד שעות ואין לה זמן קבוע מדאורייתא רק האבות תקנום ג' זמנים שחרית ומנחה וערבית והנה לפי"ז דבכל מעל"ע הוא זמן תפלה אחת מדאורייתא ומזריזין ומקדימין למצות נמצא מן הראוי ויתכן להתפלל תפלה דאורייתא בשחרית וא"כ קשה מאי קאמר הש"ס אברהם תיקן תפלת שחרית מדהוא התפלל תפלה בשחרית דלמא הוא היה מתפלל תפלה המוטלת עליו מן התורה ומנא ידעו עדיין שהוא תיקן תפלת שחרית אמנם כ"ז הוא אי לא התפלל כבר ערבית אז היה חיוב עליו להתפלל תפלה דאורייתא אבל אם כבר היה מתפלל תפלת ערבית א"כ אין חיוב עליו להתפלל בשחרית מדאורייתא ואעפ"כ היה מתפלל שחרית אז מוכח שפיר דתיקן ת"ש:
יערות דבש חלק ב · פרק י״ח, כ״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.