יערות דבש חלק ב · פרק י״ז, כ״ח

וא"כ יובן היושבים בפרזות הם שרובן צדיקים גמורים ואחיז' שלהם בנשמת משה שמת ז' אדר וכלו אבלו י"ג אדר ובי"ד נייחא אבל יושבי מוקפים אחיזה שלהם בנפש משה ומת בח' אדר כנ"ל וכלו אבלו בי"ד אדר ואין כאן נייחא לגמרי כי אז כלו אבלו ולכך עושים ביום ט"ו. והבן כמה עמקו תורתינו והנה בזה במדרש על איש יהודי דמרדכי הי' שקול כמשה יש לכוון דמה ביקש המדרש בזה על פסוק איש יהודי אמנם יובן במ"ש בגמ' קרי' ליה יהודי וקרי' לי' ימיני ומשני אמו מיהודה אביו מבנימין ויש להבין הלא לא מצינו בשום מקום שיהיה אחד מיוחס מצד אביו ואמו רק הל"ל משפחת אב אם מה בעי הכא ולא עוד אלא שהקדים ואמר ראשון איש יהודי מצד אם ולבסוף סיים איש ימיני מצד אב ודבר זה לכאורה אין לו שחר אבל ענין הדבר במ"ש כי נדב ואביהוא הלכו אחרי משהואהרן ואמרו מתי ימותו זקנים הללו ואנו נוהגים הדור ויש להבין למה קוו למיתתם דבר תמיה ולמה חשבו שהם ינהגו וכי לא היה בישראל עוד זקנים הראוים למנותן ולשון זקנים הללו ג"כ תמוה למה דוקא זקנים יען כי ע"ז דקדוק אמרתי כבר בדרך פשוט בפירש"י פ' שמיני ויאמר משה אל אהרן הוא אשר דבר ה' בקרובי אקדש וכו' פירש"י היכן דיבר ונועדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבודי אל תקרא בכבודי אלא במכובדי יודע הייתי שיתקדש הבית וכו' סבור או בי או בך עכשיו רואה אני שהם גדולים וכו' ע"ש והיינו אם השכינה נראי' בלי לבוש אז נסערה מאוד וצריך דקדוק ושמירה לבל יענש בקל אבל אם מתלבש בלבושים כדאמרינן מלך לבוש עשרה לבושים והיינו יו"ד כתות מלאכים כמ"ש הרמב"ם אז אין מדקדק כ"כ אם אינם מהודקי' במלך רק בלבושו ומסך מבדיל בינותם והלבושים הם קרוים כבוד ה' כדאמרי' דר"י קרי למאנא מכבדות':