והנה ידוע מ"ש הזהר וביחוד האר"י בגלגולים ובשאר חיבורים שכאשר האדם חטא וה' רוצה לזכותו לבל ידח ממנו נדח כיחפץ חסד הוא ברוך שמו לנצח שולח משמים איזה נשמת צדיק גמור להתעבר בו בסוד עיבור ושוכן אתו עמו לנהלו בדרך הישר אור ולא חשך עד שמביאו לתכלית הטוב והשלימות וזהו כוונת הבית והעליה שנפחת הבית היינו שהוא רוצה לסור מדרכי ה' וזהו שנפחת הרי בעל עלי' יורד ודר למטה והיינו צדיק גמור כנ"ל יורד ממדריגתו ושרשו ומקורו בנועם צרור החיים ודר למטה עד שיתקן הכל בשורשו וגלגולו:
יערות דבש חלק ב · פרק ט״ז, ס׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.