אבל מבואר בילקוט זה י"ג לירח אדר שהי' בו גזירת המן להשמיד ח"ו הי' ביום שלישי לשבוע ומזלו מזל אריה ומתהפך וכו' והיינו שבו מזל מאדים כנודע ואשיד דמא ולכך חשב המן להשמיד אבל נהפך עליהם כי ישראל ע"י מילה הפכו הדם ולכך נאמר ליהודים היתה אורה וכו' זהו מילה וא"כ אדר הסמוך לניסן חסר היה ר"ח ניסן ביום ו' ואותו שנה מעוברת היה כמבואר בירושלמי וגזירת המן הי' באדר שני צא וחשוב ה' ימים לשנה המוקדם שבו גזר המן והפיל פור כי בשנה מעוברת בין שנה לשנה ה' ימים א"כ הי' ר"ח ניסן בא' בשבת וכן פסח וא"כ חל י"ד ניסן בשבת ואסתר סברה כת"ק י"ד שחל בשבת מבערין הכל מלפני שבת ולכך עסקה בי"ג בביעור חמץ אבל חכם לבב יודע עת זהו מרדכי כי פסק כחכמים כהלכתי' דאין מבערין אלא בזמנו והבן:
יערות דבש חלק ב · פרק ט״ו, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.