והנה אותו שנה מעוברת היה כנודע וא"כ אם תחשוב ק"פ ימים כלו בג' באדר שני וכבר כתב מנות הלוי ימים רבים חמשה ימים נוסיף ימים שנים רבים שלשה הרי ח' באדר שני וז' ימים עשה משתה כלו בט"ו באדר וכבר כתב מנות הלוי כי ביום שביעי שחל בשבת כאמרם בגמרא לא הלכו ישראל היות הסעודה בגינה לבל יחללו שבת בעקירת הנטיעו' כאשר דרשתי בזה פעמים רבים ואשריכ' ישראל אפי' בשעת קלקלכם אתם נזהרים בשבת וזהו הטעם שלא היה מנוחה לשושן ביום י"ד כי אז חטאו במשתה ואיך ישמחו ראוי להם להתענות בו ביום תמור ששמחו אל גיל כעמים ולכך נבחרו ליום מלחמה ועיין ר"ת ריש מגילה שביום מלחמה היו מתענים וצמים ושבו לה' ולכך תענית אסתר ביום י"ג שהיו צמים לה' ולכך בשושן אף י"ד תענית ויום מלחמה רק ביום ט"ו שלא הלכו אז הוקבע להם למשתה ושמחה ולכך אמרו שעשו כן לכל מוקפי חומה מימות יב"ן כדי שיהי' זכר לא"י כי צריך טעם למה בחרו בזה לזכר א"י אבל כבר אמרו למה יתחייבו כליה בשביל אכילות סעודה:
יערות דבש חלק ב · פרק ט״ו, ל״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.