יערות דבש חלק ב · פרק ט״ו, כ״ה

והיום הזה מיתת אדון הנביאים חובה עלינו להתאבל כי באמת לא מת ותמיד אורו חופף להוגי תורתו והולכי אורחותיו לאחוז בדרכי ענוה אשר היא מביאה לאדם לשלימות ולכך משה עניו מאוד מכל אדם כך לא קם כמשה ולכך חשב שלמה במלכים קם כי במלכים אין צריך ענוה ומלך אסור למחול כבודו אך זהו אם באמת מצוה למנות למלך י"ל במלכים קם אבל למ"ד לא היה רק לתרעומות של ישראל ואין ראוי לישראל למלך וה' להם מלכם לא יתכן זה במלכים קם מה שאינו תואר אמיתי כי תואר מלך הוא רק לתרעומת ישראל ולמ"ד צריך להיות מלך הוא כי מלך במשפט יעמיד ארץ כי הוא אינו נישא פנים ודן דין אמת לאמיתו ולכך ר"ת "מקרב "אחיך "תשים "ר"ת אמ"ת וזהו היה לימוד שלמה ולכך ביקש להיות כמשה אבל הב"ק משמיע כתוב יושר דברי אמת ולא כהנ"ל שאין ר"ת אמ"ת כסדרן והנה מה מועיל הספדו אם אין תפסי' מדותיו עכ"פ אפס קצהו והעיקר התמדת התורה כי היא המגין עלינו בגלות ובצלו נחיה: