ולכן בעו"ה לאחר חרבן נגזר על ישראל חוסר לחם ובפרט במיתת צדיקים כי הם מגינים וע"י העולם נזון כאמרם כל עולם נזון בשביל רחב"ד וכו' ולכן צריך תפלה לבטל הגזיר' והפסד וכן דוד המלך כאשר נהרגו שאול ויהונתן פחד שיהי' עצירת גשמים כי מיתת צדיק עושה רושם ולכך הרבה להתפלל רק בכ"מ שנגזר גזירה דבר ה' לא ישוב ריקם וצריך מקום לחול גזירתו אם רב או מעט רק חל כל דהו לבל יהיה דבר ה' ריקם ולכן נתן מקום שיחול גזירה של מקום וחרון אפו על הרי גלבוע שיחל במקצת גזרתו של מקום וכן בעגלה ערופה בשפיכת דם נגזר הארץ לא יתן פרי' ח"ו וזקיני דור וכהנים מתפללים כפר לעמך וכו' ולמען יהי' חל גזרתו של מקום במקצת נאמר שיהי' נחל איתן לא יזרע וגו' וכן הענין כי בתפל' יש תקוה וממש בגול' אין לנו שיור רק תורה ותפלה אבל בעו"ה הכתוב אומר יען כבדוני העם בשפתם ולבם רחוק הנני יוסף להפליא וכו' ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר וכבר אמרתי בזה ענינים רבים:
יערות דבש חלק ב · פרק י״ד, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
