רק אמרו בגמ' משה היה לומד תורה ומשכחה עד שניתן לו במחנה ואמרו גבי ברכה קודם ברכה לה' ארץ ומלואה ולאחר ברכה הארץ ניתן לבני אדם וכן הדבר בתורה דילפינן מברכת המזון קודם ברכה לה' ולאחר ברכה לאדם וא"כ כיון שהוא שלו אין בו שכחה וזהו מאמר ר"י שעזבו תורת ה' היינו שכחו וקאמר ר"י למה שלא ברכו בתורה א"כ אינה שלהם ויש בו שכחה כמו שקרה למשה ולכך עזבו תורת ה' דהיינו שכחו ובאו לכלל עבירות והתורה היא לנו למחסה ולמגן ע"כ הזהרו בזה לקבוע עתים לתורה ולחזק לומדי תורה בזכות זה יבא הגואל במהרה אמן:
יערות דבש חלק ב · פרק י״ד, מ״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.