וע"ז המענה אלו ידעו תורתי ומ"מ סרו היה עונשם גדול אבל עזבו תורתי ששכחו אותו וא"כ אומר מותר כי הי' מהם בהעלם דבר כמו שמצינו בימי נחמי' שלא ידעו עניני מצות כי נשכח מהם ועי"כ הם נדונים כשוגג ולכך היה ראוי שיהיה שופך חמתו על ארץ להצילם ומבלי לעשות בהם כליון:
יערות דבש חלק ב · פרק י״ד, מ״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.