יערות דבש חלק ב · פרק י״ג, י״ב

אבל הענין כך כי תוס' הקשה למה לא גירשה מרדכי ותהי' פנויה ותי' שמא יתפרסם הדבר ולכאורה תמוה וכי בכל ישראל בשושן לא יהיה שנים צנועים מכסים סוד שלא יפרסמו הדבר והלא אמרו שהיתה מראה דם נידה להנשים ולא פרסמהו אבל הענין מה שאמרתי כבר וצריך כעת להאי ענינא דכתיב מרדכי בן יאיר בן שמעי ודלג דורות רבים מן יאיר עד שמעי והטעם כי רבים שהיו בשושן שנקראים מרדכי בן יאיר ואפי' בשם אבי יאיר היו שם זקנים ג"כ ולכך הוצרך הקרא לדלג עד שמעי ליתן סימן ולפ"ז בגט א"א לדלג וא"כ אילו היו כותבים מרדכי בן יאיר ואבי יאיר ג"כ עדיין היו הרבה בשושן שנקראים כך וקי"ל שני יוסף בן שמעון הדרים בעיר אחד אינם מגרשים אלא זה בפני זה וא"כ לגט כזו הוצרך לאסוף כל מרדכי בן יאיר הנמצאים בשושן והם רבים עד למאוד ובהם פוחזים מרגלים אית מרדכי לטב אית מרדכי לביש והם יתגלו וזהו כוונת התוס' פן יתפרסם הדבר וא"כ כל הענין היה בעו"ה הואיל ויש מרגלים ורוכלין דלולי כן היה מרדכי יוכל לגרשה. והנה ידוע כל אבדן בית שאול היה ע"י אנשים דלטורים ואמרו דורו של שאול היה צדיק רק מחמת לה"ר הלכו למלחמה ונפלו וזהו שאמרה כשם שאבדתי מבית אבא או כשם שאבדו בית אביו והכל הולך למקום אחד כמו שנאבדה המלוכה והיה כל בית שאול לבוז והלכו לטמיון בשביל לה"ר כך אבדתי ממך כי לולי כן היה אפשרי גט. ולכן עיקר הענין בדרשה זו לכבוד המקום וכבוד רבינו משה לקבל על עצמנו מדות טובות כי משה כלול כל חמדה והוא המנחיל לישראל וממנו יש ללמוד כל מדות ישרות וכאשר אמרו כי מרדכי הי' בדורו כמו משה מה משה עניו אף מרדכי וזהו פשוט כי רצוי לרוב אחיו אף שהיה משנה למלך: