ובאמת אסתר חשבה לפנים אחרת כי אמרו בגמרא כי כשנכנסה לבית צלמין ונסתלק שכינה אמרה שמא אתה דן אונס כרצון והקשה מהרש"א הא נכנסה ברצון אבל באמת על כניסה זו לא עלתה בלבבה שיהיה לה עונש כיון שנכנסה להציל וברשות מרדכי וב"ד הגדול רק כאשר הוגד לאסתר רעת המן היה בי"ד בניסן כי גזרתו היה בי"ג ופשוט והיא אמרה ואני לא נקראתי לבא אל המלך זה שלשים יום א"כ בי"ג באדר נקראת להתבעל לו וחשבה אסתרשבעון זה שנבעלת אז לעכו"ם גברה כח המן שגזר בי"ג אדר להשמיד כו' כי יום ההוא קרה עון זה ולכך אמרה שמא אתה דן על אונס כרצון כי באמת אז אונס היה ובעו"ה הכל ע"י מלשינים ומרגלים ורוכלים קרה כל התלאות ויגונות כאשר אמרה כאשר אבדתי מבית אבא אבדתי ממך ויש להבין מה הדמיון הזה ומה שאבד' מבית אבא אבידה זו מה טיבו ואם כי מתו הלא היו אשת דודה ועכשיו אשת מלך בקצת ספרים גרס כאשר אבדה בית אביו:
יערות דבש חלק ב · פרק י״ג, י״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.