יערות דבש חלק ב · פרק י״ב, ט׳

אמרו בש"ס דר"ה קרי ליה צום וקרי ליה ששון ושמחה דכתיב את צום וגו' ומשני בזמן שיש שלום ואין שמד רצו מתענין כו' ע"ש וכבר הקשה הט"ז מאי קושיא קרי ליה וכו' הא קרא ה"ק מה שהיה מקדם בחורבן צום יהיה בבנינו לשמחה וגם התירוץ רצו וכו' אין מספיק לקושי' אבל כבר אמרנו כי ביום שקרה לנו יגון ואנחה אינו בטבע רק מפאת החטא שחטאנו ביום ההוא והחטא של אותו יום עומד ומקטרג ונכתב עונו לפני הקב"ה עד שיבא הזמן לפרוע בו ביום מן בעלי עבירה ולכן יום הוא עלול לפורענו' כי הקטרוג מחטא לא סר ולא מש וכמו בט"ב הוקבע בכי לדורות בשביל בכי של חנם וכן כל הצומות ולכן חובה להתענות ולא התענית ענות נפשו אלא התשובה התר חרצובות רשע ולשוב אל ה' בכל לב אמנם גם מטעם זה כי בימים אלו רוע מזל אשר קרהו צרות רבות ויש להתענות לה' לבקש רחמים להשיב אפו ולאיוסיף ה' לייסרם ואולי ישוב וניחם: