וזהו מאמרם דוד רחמי הוא דקבעי כי בדין לא יצדק איש וכבגד עדים כל צדקותיו ולכך לא נענש אבל יש עוד פנים לחלק בין דוד לנחמיה והוא לעולם יכלול אדם עצמו עם הצבור הן בתפלה או בכ"ד ואמרתי דרך משל הקונה סחורה מסוחר חתיכת משי או פשתן וארגמן יבקרה בין טוב לרע אם יש בו מום עובר ובאם לא יראה בו כתם גדול וקטן וכהנה הצבע אם קלטוהו היורה וצריך להיות בעמר נקי אבל הקונה מן סוחר מובחר לא יבקר בכל רק ע"פ הימנותו כי יודע הסוחר מובחר לא יוליך סחורה גרוע:
יערות דבש חלק ב · פרק י״ב, פ״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.