ולכן חדלו לכם הרע והוי זריזים לדבר מצוה הלא לדעת שינוי מעתיקי במה שכתבן וירכיבם על החמור וכתבו על נושאי בני אדם ופירש"י ששאל וכי לא היה למשה סוס לרכוב עליו מה בוז וכליון למשה שאין לו סוס וכי ברב עשרו יתהלל הלא בדבר רוח ה' וגדולים נבראים התפארו על עניות כמ"ד גבי דוד אבל ידוע כי סוס רוכב מהר למחוז חפצו מרוכב חמור שהולך לאט לרגל המלאכה והנה משה הלך למצרים לבשר ישועת ישראל היה לו למהר לילך וליתן בניו ואשתו רוכבי סוסים רצים ששים ושמחים לעשות רצון קונם ולא ילך מתון כלל וזהו ח"ו גנאי בחיק משה אמנם מבואר במ"ש דלכך הרכיבם על החמור שרמז להם שישלטו ישראל על מצרים שדומים לחמורים כנודע:
יערות דבש חלק ב · פרק י״ב, ע״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.