יערות דבש חלק ב · פרק י״ב, ע״ח

ולכך אמר מי אלה דלמא אתה גרמת שלקחת אשת זנונים ונמשכת אחר היצה"ר וזה גורם והראה לו שטר אירוסין וכאשר שיכל יעקב ידו ושם ימין על אפרים אמר לא כן כי זה הבכור א"כ עלול יותר לחטוא כמ"ש כי הבכור יותר עלול ולכן אף הוא צריך שמירה כהנה ביותר ולכן ביקש לשים ימינו על הבכור. אמנם יעקב השיב אמת ידעתי אף הוא יגדל וכל הגדול יצרו גדול א"כ הוא צריך שמירה ביותר ולכך שם ימינו על אפרים ליותר שמירה וזירוז ולכן אנו עם ה' צריכין זירוז ביותר ותוכחת מגולה מה שראיתי בגלילת אשכנז שממתינים הבחורים עד ל' שנים ויותר טרם ישאו נשים כי חושבים שיגדלו הנערים שיהיה להם במה לפרנסם ולכך רואים ראשון להעמיד להם פרנסה ומ"מ אם שעושים כך אני קורא אותן מחי' וקלקלה חזקיה ביקש להמתין בשביל זרעו ומ"מ כעס ה' בעמליו ואיך לא יקצוף השם שאתם גורמים על היד ה' תקצר לשים להם לחם הלא הוא המשפיע לכל חי ורבים שהמתינו והון ועושר בביתם ומ"מ עוללים ששאלו לחם ושמלה ופורש אין להם ולהפך רבים שמיהרו ולא היה בידם לכלכל יום או יומים וח"ו לאבד רגע אחת מעניני עה"ב בשביל חיי עה"ז והלא ישראל קדושי' בשביל אהבת ה' כל הון בוז יבוזו ואיך לא יחוס מבלי לעשות מורת רוח לה' הוא האל הגדול והנורא: