ולכן עלינו לחוס על יקר ותכלית הבריאה שהוא הזמן שלא לבלותו בתוהו ובוהו ואפס ואין לעסוק בהם דבר שטות והבל ורעות רוח ומכ"ש לדבר בו לשה"ר ושקר ונבול פה ח"ו אוי לנו בגולה יש לבכות יום ולילה על חרבן בהמ"ק ואבדן כליל חמדת ישראל ומי יתן ראשנו מים ואם אנו צוחקים בלב שלם יחרד לבנו וכי לא זכר חמדת ישראל אורים ותומים נעדרה ורה"ק הפסיק אין לנו מכפר ומגיש מנחה איך נשמח ובעו"ה קלקלנו תקוותינו שיש לנו אמתלא שאין אנו מרגישין בקלקלה כ"כ כמו שלא יודע החולי הארסי בכאבו וצועק כי אין לו שום כאב וכן קרה לנו בעו"ה וכל חולי שהוא הארס באה בראש ולב לא ירגש שום כאב ובעו"ה יצעק כי אין לו מחלה וזהו מאמר ישעיה על מה תוכו עוד תוסיפו סרה כי אינכם מרגישי' שום כאב כי כל ראש לחלי ולב דוי והחולה המתדבק ר"ל באיברים הללו לא ירגיש החולה כלל במחלתו:
יערות דבש חלק ב · פרק י״ב, נ״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.