יערות דבש חלק ב · פרק י״ב, ה׳

והנה ידוע במגיל' אמרי' אם כותבה דלא יצא ונתנו המפרשי'טעם דאין כ"כ פרסום בכתיב' כמו אמירה בפה ומגילה בעי פרסום וזהו ענין כאן כי היותו בעו"ה משפט שסמך מלך בבל ומאז חדלנו והלכנו הלוך וחסור בעו"ה והכל הולך אחר התחלה בעו"ה וא"כ לא רצה קב"ה שיאמר בפה היום ההוא כי הוא פרסום גדול ולכך אמר שתמורת אמירה יהיה כתיבה ולא יהיה כ"כ פרסום כנ"ל אך באמת למה לא העלימו היום לגמרי ולמה פרט זהו היה מן התימה לישראל ולכך צוה הקב"ה להמשיל להם המשל הנ"ל דהרב"י הביא בשם אבודרהם אם חל יו"ד טבת בשבת בזמנים מקדם שהיה מקלע דוחה שבת וחייבין להתענות אפי' בשבת ותמה הרב הנ"ל אן רמיזא ודחק עצמו להוציא מדכתי' בעצם היום הזה ע"ש רק כבר תמהתי לעיל למה אמר בזה לכתוב יום השבוע אבל ידוע דלפי מ"ש הירושלמי והובא בטור א"ח דבית ראשון נחרב בא' באב ובמוצאי השבת נחרב הבית כנודע וא"כ היה לפי סדר החדשים ר"ה לאחר חורבן ביום ד' וא"כ ר"ה אשתקד אשר בשנה ההיא קרה המצור והחרבן בעו"ה הי' ביום שבת דאין בין ר"ה לר"ה אלא ד' ימים וא"כ היה ר"ח חשוון לפי סדר הקביעות ביום ב' וכסליו ביום ג' וטבת ביום ה' וא"כ היה י' בטבת בשבת וזהו שהקפיד הכתיב לכתוב יום השבוע להורות דבשבת היה ובשבת קרה הצרה ואף בהזדמן בו יש להתענות ולכך צוה לכתוב יום השבוע למען ידעו דורות כנ"ל ומזה הוציא אבודרהם את דינו דאל"כ מה טיבו של יום השבוע כלל וכלל: