אמנם נשמת יעקב חופף על כל בני ישראל כי משם רועה אבן ישראל ותיכף בעת הפירוד מהגוף היא מתדבקת ומשם סולם מוצב השמימה וזהו החלום מלאכי אלהים עולים ויורדים היינו כל נשמות הנולדים בישראל באין ממרום עליון דרך יעקב וכן במות' אבל תדע כי המתים במגפה מדה"ד מתוחה מאד על נפשות האלו ורחוק להתדבק במקום טהור ולכן קלל ירמיה שונאיו בעת אפך עשה בהם והנה כ"ד אלף משבט שמעון בעון פעור מתו בחרון אף ובמגפה לא היה יעקב מתדבק בנפשותם כלל:
יערות דבש חלק ב · פרק י״ב, מ״ה
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.