יערות דבש חלק ב · פרק י״ב, ט״ו

ולהבין ביותר ע"פ מ"ש במדרש והיה מדי חודש בחדשו וכו' כי לעתיד יהיה כל חודש וחודש רגל לעלות לציון. ניסן פסח. אייר פסח שני סיון עצרת. תמוז טו"ב אב ט"ב. אלול ר"ה תשרי צום חשון חג הסוכות כסליו חנוכה. טבת יו"ד בו. שבט ט"ו בו אדר פורים וראוי עכשיו החג להיות בחשון כי הוא סוף אסיף אלא אמר הקב"ה לא רציתי להטריח בניי שיעלו לרגל וישובו בימי הגשמים עכ"ל ולפ"ז ירבעם שכל מחשבותיו היו לבטל עליות רגל ולעקרו ולכן קבע חג בחשון כי ראוי לו לולי ימי הגשמים וכן יהיה לע"ל אשר לא יהיה טורח כי אלה כעב תעופינה וא"כ אף הוא קבע בחשון וכמו שיהיה אחר תיקון כן היה בימי אדה"ר ובזמנו וא"כ היה אז נקבע חג בחשון צא וחשוב מט"ו חשון הרי חשון י"ו יום וכ"ד יום דכסליו הרי ארבעים יום וח' ימי חנוכה הרי מ"ח ואח"כ הקריב קרבנו ונהרג ביום שלאחריו הרי נו"ן יום לכך החשבון מכוון דלא עשה מעול' יותר מחמשים יום דכתיב שבעתים יוקם קין ולפ"ז היה הריגת הבל בג' בטבת וז' ימים היה קין בנידוי קודם שהעתיר לו הקב"ה וקללו לכפרת עונו להיות נע ונד בארץ ויום גזירתו נע ונד להתם עון ולכלות פשע ביו"ד בטבת וכן היה בעו"ה לבנים אשר הוצרכו לתקן חטאו וגם הם תפסו עונו בשפיכת דם אחיהם כמו שהוכיח יחזקאל באמרו כי דם שפיכת דמים היה על הסלע והיה עון קין והיה ביניהם שנאה עד שבעו"ה גדול עונם מנשוא ונגזר עליהם לכפרת פשע גלות נע ונד בארץ כי נגזר על בית ישראל כמו על קין בכל אופן ולכך קאמר בעצם היום הזה לכתוב כי הוא יום המוכן מששת ימי בראשית לכך מיום גזירת קין וכן שמור לדורות ולכך קאמר בן אדם כי ידוע מ"ש האר"י ז"ל יחזקאל הנביא היה גלגול קין ולכן נאמר בו בן אד"ם דייקא וקין היה כל המרי בשביל תאומ' יתירה כנודע ולכן אשת יחזקאל שהיה נשמת' ונקראת מחמד עיני כי ע"ז חרד כל החרדה ליקח מאתו במגפה ולכך נאמר לו בן אדם כתוב עצם היום הזה לאות כי הוא היום מתחלת הבריאה ומוכן לכך מיום יומים להיות כי התענית הנ"ל לתשובה ועיקר התשובה של קין היה בשבת כמבואר במדרש ולכך נאמר שם היו' דהוא בשבת לקיים מזמור שיר ליום השבת שבו גמר התשובה ועיקר תשובתו תלוי בו ולכך אף בשבת יש להתענות: