יערות דבש חלק ב · פרק י״ב, י״ד

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

והדבר תמוה ולא הרגישו בו המפורשי' איך מחג ועד חנוכה אפילו מתחלתו הוא רק נו"ן יום הלא חשון וכ"ד מכסליו הוא יותר מנו"ן יום ומכ"ש חצי תשרי בצירוף וגם מדרשו מקץ הימים על חנוכ' היינו ימים ידועים ומורה בקץ על ימי הספירות מבחורף עד ימי חנוכ' שהם ידועי' שהם ימי רצון מאוד וגם מלאכת משכן נגמר כנודע וא"כ בצירוף ימי חנוכה דהא כתיב מקץ הימי' הוא סך מרובה מחמשים כבר דרשתי בזה כמה פעמים אבל כבר נודע מ"ש בירבע' בחג שבדה מלבו ופי' רש"י שעשה סוכות בחשוון וצריך טעם מה ביקש ירבעם בזה ואם כי מקדם אמרתי כי ישראל במדבר חשבו כי מזל טלה נלקה במצרים כדכתיב באלהי מצרים אעשה שפטי' וחשבו כי מזל שור שלאחריו ירש גדולתו וכחו וראשית אונו ולכך עשו תבנית שור וכן ירבע' עשה כמוהו וא"כ תחילת חדשים מאייר וחודש ז' בחשון ולכך עשה חג בחשון:
נחלת הכלל · Józefów, 1866

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.